ספט

28

פגשתי את מקס ושלומי בפעם הראשונה כשהם היו בבריכה של מועדון הצלילה "מנטה" (מקס השגיח על שלומי בעצירת נשימה סטאטית), ואני הייתי בדרך לפגישה בה נידון נושא הבטיחות של הצלילה של אלון, 100 מטרים במשקל משתנה.  החלפתי איתם כמה מילים, והם הביעו רצון לעשות כמה אימונים יחד איתי, לפני הנסיעה לתחרות הבינלאומית ביוון.

החלטנו שנתמקד בעיקר בטקטיקה, בפסיכולוגיה ובהכנה שלפני הצלילה. גם שלומי וגם מקס, צוללים מתחילים. למקס היו בעיות בהשוואת לחצים שהיה צריך לפתור לפני שיגיע ל-50 מטרים, וגם נושא הסגנון בשחיית מונופין, אותו קיבל כמה ימים לפני שנפגשנו. עיקר הבעיה של שלומי הייתה תזמון הצעדים; מתי להכנס לגלישה, האם להגיע לנקודת ×”"אל-האטה" ולגלוש מ-35 מטרים ומטה או לספור 16 תנועות (8 חזקות ו-8 חלשות) ולהתחיל להמעיט בתנועות עד לגלישה מוחלטת ללא מאמץ. חלק מהקשיים היו קשורים במהירות וזמן הצלילה הכללי, והיחס בין ההעמקה לעליה אל פני המים, וחלק מזה ×”×™×” מושפע מקשיחות הסנפיר. היכולת להרפות ולהרגע בגלישה עצמה – ×”×™×” הנושא העיקרי.

תהליך החימום לפני הצלילה, קשור ל Continued…